בדומה לגימור בקירות גבס, גם עבודה על קירות בטון היא אומנות שלא תמיד מקבלת את ההערכה הראויה לה. כאשר העבודה לא נעשית נכון, זה ניכר מיד.
אבל כאשר היא נעשית בצורה טובה, אף אחד לא שם לב, פרט אולי לאנשי מקצוע אחרים בתחום. המטרה היא לבצע עבודה מספיק טובה כך שאף אחד לא ישים לב לפגמים.
עם זאת, זה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע, כפי שכל מי שניסה לסיים יציקת בטון יכול להעיד. כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בגימור בטון מדובר על תזמון נכון והבנה כיצד הסביבה משפיעה על תהליך ההתקשות.
עם כל זה בראש, הנה מה שאנשי המקצוע שלנו אוהבים לחלוק עם שוליות על איך להימנע מפגמים בלוחות בטון.
| פגם | שיטות מניעה |
|---|---|
| סדקים | שימוש באגרגטים גדולים, שמירה על יציבות טמפרטורה, שימוש במפרידי התכווצות. |
| סדיקה שטחית | שמירה על תנאי אקלים נכונים, התחלת תהליך ריפוי מוקדם. |
| התעקמות (Curling) | שימוש בתערובת עם כיווץ נמוך, חיזוק פלדה מתחת לפני השטח. |
| שלפוחיות (Blistering) | שימוש בטכניקות רטט נכונות, הפחתת החול בתערובת. |
| שינויי צבע | שמירה על פרופורציות אחידות של תערובת, הימנעות מתוספים עם כלוריד סידן. |
אל תזיעו… או שאולי כן תזיעו
רבים מהפגמים בלוחות בטון הם לא רק שטחיים; הם פשוט עלו מבפנים.
הבטון מוציא מים עודפים (מים מדממים) ואוויר בזמן שהוא מתקשה. אם המשטח מתקשה מהר מדי או מתייבש לפני שהמים והאוויר יכולים לצאת, הפגם עשוי לחדור מהפנים אל המשטח החיצוני של הלוח. לכן, חשוב להיות מודעים לטמפרטורות ולרמות הלחות שמשפיעות על תזמון תהליך הגימור. זה יכול לכלול לא רק קיצוניות מוחלטת אלא גם הבדלים משמעותיים בין הבסיס שמתחת ללוח לבין פני השטח של הבטון.
באופן כללי, יש לצקת את הלוח, ליישר אותו ולהחליק בעזרת "שיטוח שוורים" (Bull Float). לאחר מכן, יש לעכב את תהליך הגימור ככל האפשר כדי לאפשר לכל המים המדממים והאוויר לצאת. אם זה לא קורה, הלוח עלול להציג את אחת מהבעיות הבאות:
- סדקים פני שטח: סדקים על פני השטח של הבטון יכולים להופיע אם המים המדממים לא יכולים להימלט לפני שהמשטח מתקשה.
- שינויי צבע: כאשר פני השטח מתקשים באופן לא אחיד, זה יכול להוביל לשינויי צבע.
- היפרדות השכבה העליונה: פני השטח יכולים להיפרד וליפול אם יש יותר מדי מים אוויר שלא יצאו במהלך תהליך ההתקשות.
כדי למנוע פגמים אלו, חשוב להיות קשובים לתנאים ולהתאים את התהליך בהתאם. הבנה ותשומת לב לכל שלב בתהליך יסייעו ביצירת לוחות בטון חזקים ועמידים.
סדקים בבטון
סדקים בבטון יכולים להתרחש ממספר סיבות, כולל התכווצות בזמן הייבוש, התכווצות תרמית, מגבלות על התכווצות, שקיעת קרקע ושינוע עומסים. עם זאת, ישנם צעדים מניעתיים שניתן לנקוט כדי לצמצם את התופעה.
מניעת סדקים:
- תערובת לא רטובה מדי: ודאו שהתערובת שלכם לא רטובה מדי ושאתם משתמשים בכמות המינימלית של מים כדי לשמור על עבודה נוחה עם הבטון.
- שימוש באגרגטים גדולים: הפחיתו את תכולת המים בתערובת על ידי הגדלת גודל וכמות האגרגט הגס.
- שימוש באגרגט עם כיווץ נמוך: בחרו אגרגט המיועד להפחתת כיווץ.
- המנעות מתוספים עם כלוריד הסידן: הימנעו מהוספת תוספים כמו כלוריד סידן.
- המנעות משינויים קיצוניים בטמפרטורה: שמרו על יציבות טמפרטורת הבטון כדי להימנע מסדקים תרמיים.
- שימוש במפרידי בידוד: מפרידי בידוד מונעים חיכוך עם מבנים סמוכים, מה שמפחית את הסיכון להיווצרות סדקים.
- שימוש במפרידי התכווצות: מפרידי התכווצות הממוקמים במרווחים של פי 30 מעובי הלוח יאפשרו לבטון לנוע מעט מבלי להיסדק.
- שימוש בעזרים לגימור או כיסויי פלסטיק: עזרים אלו יכולים לעזור למנוע סדקים הנגרמים מהתכווצות פלסטית.
- מניעת שימוש בחומרים צמנטיים מיותרים: הימנעו משימוש מוגזם בחומרים צמנטיים בתערובת.
- שכבת מילוי דחוסה על מחסומי אדים: כאשר משתמשים במחסומי אדים, כמו יריעות פוליאתילן, יש להניח שכבה של 4 אינץ' של מילוי לח, דחוס, המכוסה בחומר עדין.
סדיקה שטחית (Crazing)
סדיקה שטחית מתייחסת לסדקים על פני השטח של הבטון שאינם משפיעים על תפקוד הלוח. זה קורה כאשר פני השטח של הבטון מתחממים ומתייבשים מהר יותר מהבטון שמתחת. הגורם לכך הוא התכווצות קלה יחסית על פני השטח של הלוח.
מניעת סדיקה שטחית:
- התחשבות בתנאי אקלים: היו מודעים לתנאי אקלים כמו לחות נמוכה, טמפרטורות גבוהות, אור שמש ישיר ורוחות מייבשות, שיכולים לתרום לסדיקה שטחית.
- שמירה על טמפרטורת פני השטח: נסו לשמור על טמפרטורת פני השטח של הלוחות נמוכה יותר.
- התחלת תהליך הריפוי מוקדם: התחלת ריפוי מוקדם של הלוח עוזרת למנוע ייבוש מהיר ולהוריד את טמפרטורת פני השטח.
בדרך כלל, סדיקה שטחית אינה מתוקנת מכיוון שהיא אינה מאיימת על אורך החיים של הלוח ואינה מתדרדרת עם הזמן. אמנם אפשר למרוח חומרי איטום ומקשיחים על סדקי הסדיקה, אך הם עשויים להבליט את הופעת הסדקים.
התעקמות (Curling) בלוחות בטון
לאנשים שאינם מכירים את תהליך הייבוש של בטון, זה עשוי להיראות מוזר שלוח בטון יכול להתעקם כשהוא מתקשה. עם זאת, ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום ללוחות בטון להתעקם כלפי מעלה בקצוות ובפינות. התעקמות יכולה להתרחש בשל התכווצות גבוהה הנגרמת על ידי תכולת לחות, בטון ללא חיזוק, או הבדלים דרמטיים במהירות ההתקשות בין פני השטח לבטון שמתחת.
איך להימנע מהתעקמות:
- שימוש בתערובת בטון עם כיווץ נמוך: בחרו תערובת בטון המפחיתה את הכיווץ ככל האפשר.
- שמירה על מרווחים נכונים למפרידי שליטה: שמרו על מרווחים נכונים של פי 30 מעובי הלוח כדי לשלוט בתנועה ולהפחית את ההתעקמות.
- שמירה על לחות וטמפרטורה אחידות: שמרו על תכולת לחות וטמפרטורה אחידות לאורך כל הלוח כדי למנוע התעקמות.
- חיזוק פלדה מתחת לפני השטח: השתמשו בחיזוקי פלדה בעומק של 2 אינץ' מתחת לפני השטח של הלוח כדי להקטין את הסיכון להתעקמות.
- עיבוי הקצוות של הלוח: קצוות עבים יותר של הלוח יכולים לסייע במניעת התעקמות.
- שימוש בטכניקות מתקדמות: שקלו שימוש בבטון עם פיצוי כיווץ, מתיחה שלאחר יציקה (post-tensioning), וייבוש בוואקום כדי להפחית את הסיכון להתעקמות.
על ידי שימוש בטכניקות אלו, ניתן להקטין משמעותית את הסיכוי להתעקמות בלוחות בטון ולהבטיח שהלוחות יהיו חזקים ועמידים יותר לאורך זמן.
תיקון בעיות התעקמות (Curling)
כדי לתקן בעיות התעקמות בלוחות בטון, אפשר להשתמש בשיטות הבאות:
- חיתוך מפרידי שליטה נוספים: חתכו מפרידי שליטה נוספים באזור שבו הלוח התעקם כדי לשחרר את המתח ולמנוע התעקמות נוספת.
- הזרקת דייס מלט בחללים: הזריקו דייס מלט לתוך החללים שמתחת ללוח. לאחר שהדייס מתקשה, שייפו את הקצה המעוקם כדי להחזיר את הלוח למישור המקורי שלו.
התפתחות שלפוחיות (Blistering)
פני השטח של הבטון יכולים לפתח שלפוחיות אם הוא מתחיל להתייבש מהר יותר מהבטון שמתחתיו. השלפוחיות הן כיסי אוויר ומים מדממים שנלכדים מתחת למשטח האטום והאוויר האטום של לוח הבטון. הן יוצרות בליטות לא אסתטיות בגדלים שונים, והן נגרמות בדרך כלל בשל שלושה גורמים עיקריים:
אוויר לכוד
כמות עודפת של אוויר לכוד בתוך בטון דביק יכולה להיחסם כשהבטון עובר החלקה או גימור בשלבים מוקדמים. ניתן למנוע זאת, במידה מסוימת, על ידי הפחתת החול בתערובת הבטון.
רעידות
הרעידה מהווה בעיה כשמדובר בשלפוחיות. חוסר רעידה או רעידה לא מספקת במהלך תהליך הדחיסה לא תשחרר את האוויר הלכוד מהבטון המתקשה. רעידת יתר של הבטון יכולה להשאיר את פני השטח של הלוח עם כמות מופרזת של חלקיקים דקים, מה שיגרום למשטח להתייבש מהר מדי.
איך למנוע היווצרות שלפוחיות:
- שימוש בטכניקות רטט נכונות: יש לוודא שהרטט נעשה באופן מתאים במהלך תהליך הדחיסה, כך שהאוויר הלכוד ישתחרר והחלקיקים העדינים לא יתרכזו על פני השטח.
- הפחתת החול בתערובת: הפחתת החול בתערובת הבטון יכולה לסייע במניעת היווצרות כיסי אוויר.
- זמן הגימור: הקפידו לא לבצע החלקה או גימור של הבטון בשלבים מוקדמים מדי כדי למנוע לכידה של אוויר ומים מתחת למשטח האטום.
על ידי יישום הטכניקות האלו, תוכלו למנוע התפתחות שלפוחיות ולשמור על מראה חלק ואחיד של לוחות הבטון.
גימור בטון ספוגי
גימור הבטון בעודו ספוגי עלול גם הוא לגרום להיווצרות שלפוחיות. מכיוון שכלי הגימור נוטים לדחוס את הבטון, האוויר הלכוד נדחף לכיוון פני השטח. כיסי האוויר נלכדים מתחת לעור פני השטח של הבטון הספוגי ויוצרים שלפוחיות מאוחר יותר. החלקה שנייה של הבטון יכולה לעזור להפחית את היווצרות השלפוחיות.
שיטות נוספות למניעת שלפוחיות
- שימוש במרסס ערפל או כיסוי לוחות: שימוש במרסס ערפל או בכיסוי לוחות בטון יכול להפחית את ההתאיידות.
- חימום הבסיס לפני היציקה: חימום הבסיס לפני יציקת הבטון בימים קרים.
- שימוש בבטון בעל כמות מים נמוכה יותר (lower-slump concrete): שימוש בבטון בעל תכולת מים נמוכה יכול לסייע במניעת שלפוחיות.
- המנעות מעבודה יתרה על הבטון: יש להימנע מעבודה מאומצת יתר על הבטון כדי לא לכלוא כיסי אוויר בפנים.
הפרדות (Delamination)
בדומה לשלפוחיות, הפרדות מתרחשת כאשר מים מדממים ואוויר נלכדים מתחת למשטח מרגמה שהושלם מוקדם מדי. הפרדות סביר שתתרחש כאשר גורמים שמאריכים את זמן הדימום של הבטון משולבים עם גורמים שמאיצים את זמן ההתקשות של פני השטח. לדוגמה, יציקת לוח על קרקע קרה בזמן שמזג האוויר חם ושטוף שמש.
לצערנו, קשה לזהות הפרדות בזמן הגימור והן מתגלות רק לאחר שהמשטח התייבש והאזור הפגוע נמחץ תחת משקל מסוים.
מניעת הפרדות:
הצעדים למניעת היווצרות שלפוחיות זהים לאלו הדרושים כדי למנוע הפרדות. בעיקרון, העיקרון המנחה הוא לשמור על כך שפני השטח לא יתקשו לפני שאר הלוח.
על ידי הקפדה על צעדים אלו, ניתן למנוע הפרדות ולשמור על יציבות ואחידות לוחות הבטון.
היווצרות אבק
אבקה על פני השטח של לוחות הבטון, היא הצטברות של לחות וחלקיקים עדינים של מרגמה. זו השכבה החלשה ביותר של הבטון וזו שמועדת לשחיקה, וכאשר היא מופיעה על פני השטח של הלוח, ברור שמשהו לא כשורה. כאשר מרימים ומחליקים בטון עם מים מדממים, מים עודפים אלה חוזרים למשטח החיצוני, מה שמחליש את עמידות השכבה העליונה לשחיקה.
סיבות נוספות להיווצרות אבק
- הוספת מים במהלך הגימור: הוספת מים במהלך תהליך הגימור עלולה להחליש את פני השטח.
- חשיפה לגשם במהלך הגימור: גשם במהלך הגימור עלול להוסיף מים נוספים למשטח ולהוביל להיווצרות אבק.
- יותר מדי מים בתערובת: כמות מים גבוהה מדי בתערובת הבטון מחלישה את המבנה וגורמת לאבק להצטבר.
- תכולת מלט נמוכה: תערובת עם כמות נמוכה של מלט אינה מספקת את החוזק הדרוש לשכבה העליונה.
- פיזור מלט יבש להאצת הגימור: פיזור מלט יבש על פני השטח כדי לזרז את הגימור מחליש את הבטון.
- חוסר ריפוי נכון: ריפוי לא מספק של הבטון עלול להוביל להיווצרות אבק.
- קרבונציה הנגרמת ממחממים ללא אוורור: קרבונציה מפחיתה את חוזק הבטון ומגבירה את היווצרות האבק.
- אגרגט מלוכלך: שימוש באגרגט לא נקי יכול לפגוע באיכות המשטח.
- קיפאון של פני השטח: קיפאון עלול לגרום לפגיעה בשכבה החיצונית ולהגביר את היווצרות האבק.
תיקון בעיות אבק
- ליטוש השכבה העליונה: שייפו את שכבת החלבית כדי לחשוף את הבטון שמתחת, שהוא חזק יותר.
- הוספת מחזק פני שטח: הוסיפו מחזק פני שטח כדי לשפר את עמידות השכבה העליונה ולהפחית את היווצרות האבק.
על ידי זיהוי הסיבות להיווצרות האבק וטיפול במשטח, ניתן לשפר את עמידות הבטון ולהפחית את בעיות השחיקה והאבק.
שינויי צבע
אין גורם אחד ויחיד שגורם לשינויי צבע בבטון. צבע לא אחיד יכול להיגרם ממגוון גורמים. תוספים עם כלוריד סידן, אלקליות במלט, ריפוי לא תקין ודברים אחרים שאינם בשליטת איש הגימור יכולים כולם להשפיע על צבע הלוח. גם החלקה חזקה מדי (hard-troweling) יכולה לתרום לשינוי צבע הבטון.
צמצום שינויי צבע
- הימנעו משימוש בתוספים עם כלוריד סידן: תוספים אלו עלולים להשפיע על צבע הבטון.
- שמרו על פרופורציות אחידות של תערובות: השתמשו במרכיבי בטון עקביים כדי למנוע הבדלי צבע.
- בצעו תהליכי הנחה, גימור וריפוי נכונים: שמירה על תהליך עבודה מדויק ואחיד תסייע במניעת שינויי צבע.
תיקון שינויי צבע
- שטיפת הלוח במים חמים: שטפו את הלוח מיד במים חמים ותנו לו להתייבש. חזרו על הפעולה עד ששינוי הצבע ייעלם.
- שטיפה בחומצה: השתמשו בחומצה אצטית או חומצה זרחתית בריכוז של 3% כדי להפחית קרבונציה וכתמי צבע.
- טיפול בתמיסת הידרוקסיד הנתרן: השתמשו בתמיסת הידרוקסיד הנתרן בריכוז של 10% כדי לאחד את הגוונים הבהירים עם הכהים.
- שימוש בתמיסת דיאמוניום ציטרט: השתמשו בתמיסת דיאמוניום ציטרט בריכוז של 20%-30%.
- שימוש בצבע בטון: השתמשו בצבע בטון כדי להפוך את שינויי הצבע לפחות בולטים. כתמים כהים עובדים טוב יותר.
על ידי זיהוי הגורמים לשינויי צבע וטיפול מתאים, ניתן להבטיח מראה אחיד ומקצועי של לוחות הבטון.
פריחה (Efflorescence)
פריחה היא תופעה הדומה לשינוי צבע בבטון. מדובר במשקעים (לרוב לבנים) שמתפתחים על פני השטח של הלוח. למרות שהיא בדרך כלל אינה מזיקה, היא יכולה לפגוע במראה האסתטי. פריחה נגרמת ממספר גורמים, אך בכולם יש מעורבות של מלח, מים והתאדות.
מניעת פריחה
- השתמשו במים נקיים לתערובת: יש לוודא שמי התערובת נקיים מחומצות, אלקליות, מינרלים ומלחים.
- הימנעו משימוש בחול לא שטוף: וודאו שהחול שאתם משתמשים בו לתערובת נקי ממלחים ומזהמים אחרים.
תיקון פריחה
- חוסר במקור מלח חיצוני: הפריחה תתבהר עם הזמן.
- צחצוח יבש: צחצוח יבש, ולאחר מכן שטיפה במים וצחצוח רטוב.
- שטיפה בלחץ מים נמוך או התזת חול: שטיפה בלחץ מים נמוך או התזת חול קלה, ולאחר מכן שטיפה במים.
- שטיפה בחומצה מלחית: השתמשו בתמיסה של 1%-10% חומצה מלחית לשטיפת הלוח. עבור בטון צבוע, השתמשו בתמיסה של 1%-2%.
בצעדים אלו, ניתן להקטין את הופעת הפריחה ולשמור על מראה נקי ואחיד של לוחות הבטון.
שקעים (Popouts)
שקעים הם שברים חרוטיים שמתנתקים מפני השטח של הבטון ומשאירים שקעים רדודים בלוח. הם נגרמים על ידי ספיגה והתרחבות של האגרגט, ולמרות שהם בדרך כלל אינם פוגעים באורך החיים של הלוח, הם פוגעים במראה החלק והשטוח שלו.
איך להימנע משקעים
- שימוש בתערובת עם תכולת מים נמוכה: בחרו תערובת בטון עם תכולת מים נמוכה ו-slump נמוך.
- שימוש בבטון עם אגרגט מרוסק: השתמשו בבטון עם אגרגט מרוסק או אגרגט משופר.
- הימנעו מגימור עם מים מדממים על פני השטח: אל תבצעו גימור כאשר עדיין יש מים מדממים על פני השטח.
- כיסוי פני השטח בפלסטיק: אם אתם עובדים במזג אוויר חם, יבש או עם רוח, כסו את פני השטח בפלסטיק לאחר השטחת הבטון כדי להאט את ההתאדות לפני הגימור הסופי.
- שיפוע הלוח לניקוז מים: אם אפשרי, שיפוע הלוח יסייע בניקוז מים.
- שימוש בבטון עם כניסת אוויר: השתמשו בבטון עם כניסת אוויר כדי להפחית את היווצרות השקעים.
- שמירה על טמפרטורת הבטון בין 50°-70°: שמירה על טמפרטורות אלו מסייעת בהפחתת שקעים.
- שימוש במלט עם תכולת אלקליות נמוכה: בחרו במלט עם תכולת אלקליות נמוכה.
- המנעות ממחסומי אדים: אם אפשרי, הימנעו משימוש במחסומי אדים.
- שיטות ריפוי רטובות לאחר הגימור: השתמשו בשיטות ריפוי רטובות לאחר הגימור כדי למנוע שקעים.
תיקון שקעים
- קידוח החלק הפגום: קדחו את החלק שנשבר. מלאו את החור עם חומר תיקון כמו מרגמה יבשה.
- החלת שכבות בטון דקות: השתמשו בשכבות בטון דקות כדי לכסות משטחים עם יותר מדי שקעים מכדי לתקן כל אחד בנפרד.
בצעדים אלו ניתן למנוע היווצרות שקעים בבטון ולתקן את אלו שכבר נוצרו, כדי לשמור על מראה חלק ואחיד של לוחות הבטון.
קילוף והתקלפות (Scaling and Flaking)
התקלפות מתרחשת כאשר שכבת המרגמה העליונה בבטון נחשפת למחזורי הקפאה והפשרה. המים שבתוך הבטון קופאים, יוצרים לחץ הידראולי בין שכבות הבטון. כשהלחץ עולה על חוזק המתיחה של הלוח, השכבות העליונות של הבטון נשברות ומתקלפות.
איך להימנע מהתקלפות
- שימוש בתערובת בטון עם אגרגט עמיד ומדורג היטב: השתמשו בתערובת בעלת תכולת מים נמוכה (low-slump). בטון רטוב עם חוזק נמוך וללא כניסת אוויר יישחק במהירות.
- שיפוע הבטון לניקוז מים: וודאו שהבטון משופע לניקוז מים יעיל.
- טכניקות גימור נכונות: הקפידו על טכניקות גימור תקינות. עבודה מרושלת ומהירה גורמת ליותר בעיות ממה שהיא פותרת.
- ריפוי רטוב נכון: השתמשו בבדי יוטה לחים, נייר ריפוי או פלסטיק עד שהבטון יגיע ל-70% מהחוזק הנדרש. ניתן להשתמש בתרכובות ריפוי בחודשי האביב והקיץ.
- ייבוש האוויר של הבטון: אפשרו לבטון להתייבש במשך 30 ימים לפני ההקפאה הצפויה.
תחזוקה ותיקון בעיות התקלפות
- טיפולי שטח נושמים: יש ליישם טיפולים נושמים מפשתן, סילן או סילוקסן אם איכות הבטון ירודה. זה יעזור להגן מפני נזקים נוספים.
- שכבות דקות או ליטוש שטח: ניתן להשתמש בשכבות דקות או ליטוש שטח אם הבטון שמתחת באיכות גבוהה.
- הימנעו מאפוקסי לא נושם: הימנעו משימוש באפוקסי שאינו נושם, מכיוון שהלחות עלולה לקפוא מתחת לציפוי ולגרום להפרדות נוספת.
בצעדים אלו ניתן למנוע התקלפות ולשמור על עמידות הבטון לאורך זמן.
התקלפות עמוקה (Spalling)
התקלפות עמוקה מתייחסת לפגמים עמוקים יותר מהתקלפות רגילה. הם מופיעים לרוב כשקעים עגולים על פני השטח של הבטון. בדומה להתקלפות, התרחבות בתוך הבטון, כשלי חיבור, ופגעי מזג האוויר יכולים לתרום להיווצרות התקלפות עמוקה, כמו גם מפרקים גרועים והתחמצנות של חיזוקי פלדה.
איך להימנע מהתקלפות עמוקה
- תכנון בהתאם לתנאי השירות והסביבה: היו מודעים לתנאי השירות והסביבה הצפויים של הלוח שאתם יוצקים, ותכננו בהתאם.
- שימוש נכון בטכניקות ערבוב, יציקה, גימור וריפוי: הקפידו על שימוש בטכניקות עבודה נכונות לאורך כל תהליך הבטון.
- נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים: במקרים שבהם יש שימוש בחיזוקי פלדה, ציפוי אפוקסי מסביב לפלדה יסייע בהגנה מפני קורוזיה הנגרמת על ידי יוני כלוריד.
על ידי נקיטת הצעדים הללו, ניתן למנוע התקלפות עמוקה בלוחות בטון ולהבטיח את עמידותם לאורך זמן.
שקעים נמוכים
שקעים נמוכים הם בדיוק כפי שהם נשמעים – אזורים נמוכים על פני השטח של הבטון – והם יכולים להשפיע על ניקוז המים ושימושיות הלוח. הם נגרמים לרוב על ידי טפסות גרועות, החלקה לא אחידה, בטון רטוב מדי, תאורה לקויה במהלך היציקה והגימור, והנחה וגימור לא נכונים.
איך להימנע משקעים נמוכים
- שימוש בתערובת בטון עם slump נמוך ותכולת מים נמוכה: בחרו תערובת בטון בעלת תכולת מים נמוכה ו-slump נמוך כדי להפחית את הסיכון לשקעים.
- תאורה מספקת: ודאו שיש תאורה מספקת כדי לראות מה אתם עושים במהלך היציקה והגימור.
- בדיקה תכופה של שיפועים ורמות: בדקו לעיתים קרובות את השיפועים והרמות כדי להבטיח שהבטון מפולס. מלאו אזורים נמוכים לפי הצורך.
- שימוש בווייברטור להחלקת פני השטח: השתמשו בווייברטור להחלקת פני השטח של הבטון.
- שימוש בסרגל ישר במקום "שיטוח שוורים": במקום להשתמש ב"שיטוח שוורים" (bullfloat), נסו להשתמש בסרגל ישר של "כביש" כדי להחליק את פני השטח.
באמצעות צעדים אלו, ניתן למנוע היווצרות שקעים נמוכים ולשמור על פני שטח בטון חלקים ואחידים, מה שיבטיח ניקוז מים ושימושיות טובים יותר של הלוח.
שמרו על יציבות טמפרטורה, השתמשו באגרגטים גדולים והימנעו משימוש במים עודפים בתערובת.
התעקמות נגרמת משינויים בתכולת לחות וטמפרטורה. השתמשו בתערובת בטון עם כיווץ נמוך וחזקו את הלוח בפלדה.
שמרו על תהליך גימור וריפוי אחיד, הימנעו מתוספים עם כלוריד סידן ושמרו על פרופורציות נכונות בתערובת.
